זר הניצחון מציג במבט ראשון דימוי המהדהד תפיסות עתיקות של הישג ותהילה: זר עלי זית, סמל לניצחון. העבודה נוצרה ביד, מזכוכית רכה, ונראית לרגע כחומר חי שנשמר בזמן. ממרחק הוא נדמה טבעי ומלא, אך מקרוב נחשף חומר עדין, שברירי ופגיע.
דרך המפגש בין סמל הזכייה האידיאלי לבין חומר הנתפס כמפואר ושביר, העבודה עוסקת באיכות המתעתעת של התהילה – רגע שנראה מהודק ושלם כלפי חוץ, אך מתקיים לעתים על איזון עדין ושברירי מבפנים.
