קתרזיס

טריבונת אצטדיון עשויה נייר ממלאת חדר ריק מקיר לקיר ומרצפה לתקרה. אלומת אור יחידה פונה לעבר 2,500 מושבי צופים ריקים מאדם, ומטילה את צלו של הפסל הדומם על קירות החלל.

העבודה תוהה לגבי רגעים של קתרזיס ציבורי בחסות מבנה שבו קהל מתכנס כדי לצפות בדרמה של תחרות, ומנסחת בחומר יחיד את האנרגיה האנושית שהמבנה כולא בתוכו, את סכנת ההתפוצצות הטמונה בו ואת הסף השברירי והמבלבל שבין שמחה מתפרצת לאפשרות של אסון.