עזרה ראשונה

פלסטר הוא מענה ראשוני: מכסה, מגן, אך אינו מרפא. סיכת מלחמה, מנגד, היא אות הוקרה הנושא בתוכו כאב, אובדן ומורכבות. הסדרה בוחנת את המפגש בין שני האובייקטים הללו – חיבור טעון במשמעויות סותרות של פציעה, הישרדות ותהילה.
העבודה מציגה פלסטרים הנישאים על הגוף כאותות עיטור קטנים, ומעלה שאלות על טראומה, על יחסי כוח ועל הגבול המטושטש בין גבורה לפגיעוּת. בדומה למדליה או לסמל צבאי, גם הפלסטר מתפקד כסימן חומרי לחוויה גופנית ורגשית, כזו המבקשת להסתיר, להגן ולהנציח בו בזמן. השאלה מיהו העונד ומיהו הנחבש נותרת בלתי פתורה. לצד המתח והכאב נפתח גם פתח לנחמה.

בוצע במסגרת לימודים במחלקה לעיצוב תעשייתי, בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, בהנחיית נטי שמיע עופר.